סוף סוף מדברים מאת אביתר הלוי משלב את סיפורו האוטוביוגרפי של האב, צבי הלוי, עם סדרת שיחות אישיות וחושפניות שקיים עם בנו, אביתר, חודשים מספר לפני מותו.
זהו ספר זיכרון מרתק על דור של נפילים, המבקש להותיר אחריו לא רק תיעוד היסטורי, אלא גם פיוס אישי ואינטימי.
סיפורו של צבי מתחיל בטרנסילבניה שבמזרח אירופה בראשית המאה העשרים כילד חמישי למשפחה יהודית שומרת מצוות. רגעי ילדות תמימים של משחקים, פחדים מהגויים, סיפורי פרנסה ואירועים הרי גורל שזורים זה בזה בסיפור חייו המרתק. דרכו של צבי ארוכה ומפותלת ומובילה אותו במסלול של התפכחות מהדת, שירות בצבא הרומני, מאורעות השואה, העפלה ולבסוף תקומה בארץ ישראל.
הספר שוזר ביד אומן את סיפורו של צבי עם סיפור חייה של המשפחה אותה הקים בארץ ישראל. בנו, אביתר, מלווה אותו בחודשי חייו האחרונים בסדרת שיחות בה מנסים השניים, באהבה ובחמלה, לפתוח פצעים ישנים ולנתח יחד את מערכת היחסים המשפחתית המורכבת, ואשר כה אופיינית לאווירה בה גדל הדור השני לשואה. ההורים לא סיפרו והילדים לא שאלו, והתוצאה הבלתי נמנעת הייתה חסך רגשי גדול.
שני סיפורים השזורים זה בזה. האחד הוא סיפור חייו של צבי והשני הוא סיפור השיחות בין השניים. השיחות מתנהלות במקביל לכך שהבן, אביתר, נחשף בפעם הראשונה בחייו לסיפורו המלא של האב, כפי שכתב אותו בכתב ידו העגלגל במהלך השנה האחרונה לחייו.
המלחמה וההישרדות עיצבו את צבי כאדם שלא קל לחיות לצידו. השיחות בין האב לבן הן הזדמנות אחרונה לשבור את 'הקיר' הבין-דורי ולצלול למקום שהיה תמיד סגור ומוגן, בניסיון להבין את מקור הצללים המשפחתיים.